עוברים מיטה!

"השעה 19:30, סיימנו ארוחת ערב, הילדים מתקלחים והחששות מעוד ערב של הרדמה הולך וקרב.. האם הפעם יישאר במיטה או ששוב טיילת הירידות מהמיטה תתחיל? עוד כמה ערבים יעברו עד שישאר במיטתו מבלי לצאת?! מתי נקבל את הערב שלנו חזרה ושלא יתחיל רק ב22:00 בלילה?

אם גם אתם מזדהים עם התחושות, או חוששים בכלל להתחיל בתהליך מעבר ממיטת תינוק למיטת גדולים, אתם לא לבד, אבל יש לכך פתרון!

איך מתחילים?

ראשית כדאי להיכנס לחדר לפני הפעם הראשונה שבה הוא ישן במיטתו החדשה, רצוי לא בזמן ההרדמה עצמה ולהציג את המיטה,להסביר את השינוי, אפשר לשים יחד מצעים ולהפוך את זה לאירוע נינוח ונעים כדי להכין את ילדכם לקראת השינוי.

אני ממליצה להמשיך ולפעול כרגיל בטקס השינה (התארגנות לפני זמן השינה) כפי שנהגתם עד כה.

אם הילד רגיל להירדם באופן עצמאי כאשר היה במיטת התינוק, הוא בעצם מסוגל להירדם לבד גם במיטת המעבר ואני ממליצה להמשיך לפעול כך גם כעת.

הרבה פעמים לנו ההורים יש קושי וחששות מהשינוי ולכן אם אתם בכל זאת מרגישים צורך להיות לידו, הכניסו כסא לחדר ליד הדלת ושבו בחדר כדי לתת ביטחון בזמן השינוי וההסתגלות למיטה חדשה, פעלו כך במשך 3-4 ימים מקסימום ואז חזרו לפעול כרגיל לאחר סיום טקס השינה צאו מהחדר וחזרו לכך שההירדמות תהיה עצמאית.

אם הילד זקוק לכם על מנת להירדם ואתם רוצים לשפר את איכות חייכם גם בנושא הזה, אתם מוזמנים לפנות אלי לפרטים נוספים..

למה בכלל הם יורדים מהמיטה?

רוב הילדים יורדים מהמיטה כדי להתנסות כי זה חדש ומעניין. לרוב זה גם מגיע סביב גיל שנתיים, עם שלב התפתחותי. בספרות שלב זה נקרא ""גיל שנתיים הנורא""  וזה מתבטא בין היתר בהתנגדויות ובחינת גבולות, המתבטאות במהלך היום וגם סביב השינה.

כאשר מדובר על התנגדויות סביב השינה, זה בא לידי ביטוי בעיקר ע""י ירידה מהמיטה ולעיתים סירוב לחזור למיטה.  הילד רוצה להכיר את כל נושא המיטה החדשה ולבחון בנושא זה את היכולות שלו, את הגבולות ואת תגובת ההורים. ישנם ילדים שינסו את זה רק אחרי 5 חודשים (כמו הילה הילדה הגדולה שלי) ויש ילדים שיתחילו ישר מההתחלה (כמו נגה הילדה האמצעית שלי) .

השלב הזה מתרחש גם אצל ילדים אשר יודעים להירדם עצמאית, אך אצל ילדים שלא ייתכן והמעבר יאתגר את ההורים יותר. בעיני חשוב לזכור שהילד לא פועל מתוך מקום של להכעיס או לעשות לנו ההורים 'דווקא'  אלא עושה את זה כדי ללמוד ולבחון את המצב החדש.

שלב התפתחותי זה חשוב, בחקירת הילד את הסביבה ואת יכולותיו הוא מפתח את עצמאותו ובשלותו בתחומים נוספים.

אז מה עושים כדי להפחית ירידות מהמיטה?

לפני שנכנסים למיטה רצוי להזכיר לילד שהוא נשאר במיטה ואם הוא צריך משהו הוא יכול לקרוא לנו ואנחנו נגיע אליו.

אם הילד מבקש מים/פיפי /קקי וכו', אני ממליצה להעביר את הפעולות האלה לפני הכניסה לחדר - למשל לפני אמבטיה לעשות פיפי, אחרי האבטיה לשתות מים וכו'.

נסו להיות עניינים כלפי בקשתיו ולנסות להחליט מראש כיצד תגיבו לבקשות השונות שלו (עד כמה שאפשר). למשל- החליטו עם עצמכם כמה פעמים אתם נענים לבקשות חוזרות כמו פיפי/קקי ואם הוא ממשיך לבקש לאחר מכן הפסיקו לקחת אותו שוב ושוב והסבירו לילד שכעת זה זמן לישון (ולהישאר במיטה), תנו לו חיבוק ונשיקה וצאו מהחדר.

נסו להפחית את הרווח שהילד מקבל מתשומת הלב שלכם, למשל על ידי כך שהילד יהיה כמה שיותר עצמאי (להוריד מכנסים ותחתון לבד, לנגב לבד). כאשר לילדים אין עניין סביב היציאות האלו מהחדר אנחנו נראה לרוב לאחר זמן מה שהבקשות יפחתו.

במידה וישנה יציאה מהחדר כדי לגשת לשירותים וודאו שיש שם או במסדרון אור קטן שניתן להדליק (במקום האור הגדול של השירותים) כדי שהורמון המלטונין (הורמון השינה) לא יצנח בבת אחת ויפריע לו לחזור לשינה.

נסו לשמור על קור רוח ופעולות עקביות מולו.

כיצד מומלץ להחזיר אותו למיטה?

אם הילד מנסה לרדת מהמיטה, סיימו את פעולת היציאה מהחדר חכו כמה רגעים מחוץ לחדר ואם הוא יורד מהמיטה, חזרו לחדר, הרגיעו אותו במידה והוא בוכה והובילו חזרה למיטה.

נסו קודם לעודד הליכה עצמאית למיטה, כך שאתם רק תלכו אחריו. אם הוא לא משתף פעולה החזיקו יד ולכו יחד..

במידה והוא ממש מסרב הרימו אותו והניחו במיטה, נסו כמה שפחות להרים וכמה שפחות מגע ( שוב על מנת שלא יהיה לילד רווח מתשומת הלב).

המעיטו בהסברים ודיבורים בזמן הכניסה לחדר וההחזרה למיטה. במידת הצורך הוסיפו משפטים קצרים כמו ""שים ראש"", ""עכשיו זה זמן לישון"", ""השאר במיטה"" על מנת לא לפתוח דיאלוג.

נסו להשתמש בשפה חיובית, למשל במקום להגיד לו ""לא לצאת מהמיטה"" אמרו ""השאר במיטה וקרא לנו"".

לסיכום, ככל שתהיו עקביים ותשמרו על העקרונות שתיארתי לעיל, כך ההסתגלות לרוב קצרה ורגועה יותר. בהצלחה :-)

רוצים לדעת עוד בנושא המעבר למיטת גדולים או לקבל תשובות לשאלות ספציפיות בנושא? מוזמנים לפנות אלי ולקבל פרטים נוספים לגבי תהליכי ליווי שלי.

*המאמר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך מיועד לשני המינים.